< תהילים 53 >

למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃ 1
To the chief Musician. On Mahalath: an instruction. Of David. The fool hath said in his heart, There is no God! They have corrupted themselves, and have done abominable iniquity: there is none that doeth good.
אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ 2
God looked down from the heavens upon the children of men, to see if there were any that did understand, that did seek God.
כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 3
Every one of them is gone back, they are together become corrupt: there is none that doeth good, not even one.
הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃ 4
Have the workers of iniquity no knowledge, eating up my people [as] they eat bread? they call not upon God.
שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃ 5
There were they in great fear, where no fear was; for God scattereth the bones of him that encampeth against thee. Thou hast put [them] to shame, for God hath despised them.
מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ 6
Oh that the salvation of Israel were come out of Zion! When God turneth again the captivity of his people, Jacob shall be glad, Israel shall rejoice.

< תהילים 53 >