< תהילים 53 >
למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃ | 1 |
Til Sangmesteren. Al-mahalat. En Maskil af David.
אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ | 2 |
Daarerne siger i Hjertet: »Der er ingen Gud!« Slet og afskyeligt handler de, ingen gør godt.
כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ | 3 |
Gud skuer ned fra Himlen paa Menneskenes Børn for at se, om der findes en forstandig, nogen, der søger Gud.
הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃ | 4 |
Afveget er alle, til Hobe fordærvede, ingen gør godt, end ikke een.
שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃ | 5 |
Er de Udaadsmænd da uden Forstand, de, der æder mit Folk, som aad de Brød, og ikke paakalder Gud?
מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ | 6 |
Af Rædsel gribes de da, hvor ingen Rædsel var; thi Gud adsplitter din Belejrers Ben; de bliver til Skamme, thi Gud forkaster dem. Ak, kom dog fra Zion Israels Frelse! Naar Gud vender sit Folks Skæbne, skal Jakob juble, Israel glædes.