תהילים 52

1 למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

Why boastest thou thyself in mischief, O mighty man? the goodness of God endureth continually.

2 הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

Thy tongue deviseth mischiefs; like a sharp razor, working deceitfully.

3 אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

Thou lovest evil more than good; and lying rather than to speak righteousness. (Selah)

4 אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

Thou lovest all devouring words, O thou deceitful tongue.

5 גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

God shall likewise destroy thee for ever, he shall take thee away, and pluck thee out of thy dwelling place, and root thee out of the land of the living. (Selah)

6 ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

The righteous also shall see, and fear, and shall laugh at him:

7 הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

Lo, this is the man that made not God his strength; but trusted in the abundance of his riches, and strengthened himself in his wickedness.

8 ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

But I am like a green olive tree in the house of God: I trust in the mercy of God for ever and ever.

9 אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃

I will praise thee for ever, because thou hast done it: and I will wait on thy name; for it is good before thy saints.