תהילים 51

1 למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃

Au chef des chantres. Psaume de David. Lorsque Nathan, le prophète, vint à lui, après que David fut allé vers Bath-Schéba. O Dieu! Aie pitié de moi dans ta bonté; Selon ta grande miséricorde, efface mes transgressions;

2 הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃

Lave-moi complètement de mon iniquité, Et purifie-moi de mon péché.

3 כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃

Car je reconnais mes transgressions, Et mon péché est constamment devant moi.

4 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃

J’ai péché contre toi seul, Et j’ai fait ce qui est mal à tes yeux, En sorte que tu seras juste dans ta sentence, Sans reproche dans ton jugement.

5 הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

Voici, je suis né dans l’iniquité, Et ma mère m’a conçu dans le péché.

6 הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃

Mais tu veux que la vérité soit au fond du cœur: Fais donc pénétrer la sagesse au-dedans de moi!

7 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃

Purifie-moi avec l’hysope, et je serai pur; Lave-moi, et je serai plus blanc que la neige.

8 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃

Annonce-moi l’allégresse et la joie, Et les os que tu as brisés se réjouiront.

9 הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃

Détourne ton regard de mes péchés, Efface toutes mes iniquités.

10 לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃

O Dieu! Crée en moi un cœur pur, Renouvelle en moi un esprit bien disposé.

11 אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני׃

Ne me rejette pas loin de ta face, Ne me retire pas ton esprit saint.

12 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃

Rends-moi la joie de ton salut, Et qu’un esprit de bonne volonté me soutienne!

13 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃

J’enseignerai tes voies à ceux qui les transgressent, Et les pécheurs reviendront à toi.

14 הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך׃

O Dieu, Dieu de mon salut! Délivre-moi du sang versé, Et ma langue célébrera ta miséricorde.

15 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃

Seigneur! Ouvre mes lèvres, Et ma bouche publiera ta louange.

16 כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃

Si tu eusses voulu des sacrifices, je t’en aurais offert; Mais tu ne prends point plaisir aux holocaustes.

17 זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃

Les sacrifices qui sont agréables à Dieu, c’est un esprit brisé: O Dieu! Tu ne dédaignes pas un cœur brisé et contrit.

18 היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃

Répands par ta grâce tes bienfaits sur Sion, Bâtis les murs de Jérusalem!

19 אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃

Alors tu agréeras des sacrifices de justice, Des holocaustes et des victimes tout entières; Alors on offrira des taureaux sur ton autel.