תהילים 51
| למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃ | 1 |
To the Chief Musician. A Melody of David. When Nathan the Prophet had come to him, after he had gone in unto Bath-sheba. Be favorable unto me, O God, according to thy lovingkindness, And, in the multitude of thy compassions, blot out my transgressions;
| הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃ | 2 |
Thoroughly wash me from mine iniquity, And, from my sin, make me pure;
| כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃ | 3 |
For, my transgressions, do, I, acknowledge, And, my sin, is before me continually:
| לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃ | 4 |
Against thee—against thee alone, have I sinned, And, wickedness—in thine eyes, have I done, —That thou mayest, Be justified when thou speakest, —Be clear when thou judgest.
| הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃ | 5 |
Lo! in iniquity, was I brought forth, And, in sin, did my mother conceive me.
| הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃ | 6 |
Lo! faithfulness, hast thou desired in the inward parts, Yea, in the hidden part, wilt thou cause me to know, wisdom.
| תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃ | 7 |
Wilt thou cleanse me from sin with hyssop, That I may be pure? Wilt thou wash me, That I may be whiter, than snow?
| תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃ | 8 |
Wilt thou cause me to hear joy and gladness? The bones thou hast crushed would exult.
| הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃ | 9 |
Hide thy face from my sins, —And, all mine iniquities, blot out;
| לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃ | 10 |
A pure heart, create for me, O God, And, a steadfast spirit, renew within me.
| אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני׃ | 11 |
Do not cast me away from thy presence, And, thy Holy Spirit, do not take from me:
| השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃ | 12 |
Restore unto me the joy of thy salvation, And, with a willing spirit, wilt thou uphold me: —
| אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃ | 13 |
I would teach transgressors thy ways, And, sinners, unto thee, should return.
| הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך׃ | 14 |
Rescue me from shed-blood, O God, the God of my salvation, My tongue should shout thy righteousness;
| אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃ | 15 |
O My Lord! my lips, wilt thou open, And, my mouth, shall declare thy praise.
| כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃ | 16 |
For thou wilt not desire sacrifice—that I should give it, Ascending-offering, will not please:
| זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃ | 17 |
The sacrifices of God, are a spirit that is broken, —A heart—broken and crushed, O God, thou wilt not despise.
| היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃ | 18 |
Do good, in thy good-pleasure, unto Zion, Wilt thou build the walls of Jerusalem!
| אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃ | 19 |
Then, shalt thou desire the sacrifices of righteousness, Ascending-sacrifice and whole burnt-offering, Then, shall ascend upon thine altar, young bulls.
