תהילים 51

1 למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃

Til Sangmesteren; en Psalme af David,

2 הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃

der Profeten Nathan var kommen til ham, efter at han var gaaet ind til Bathseba.

3 כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃

Gud! vær mig naadig efter din Miskundhed, udslet mine Overtrædelser efter din store Barmhjertighed.

4 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃

To mig vel af min Misgerning og rens mig Ira min Synd;

5 הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

thi mine Overtrædelser kender jeg, og min Synd er altid for mig.

6 הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃

Imod dig, imod dig alene har jeg syndet og gjort det onde for dine Øjne, paa det du skal være retfærdig, naar du taler, være ren, naar du dømmer.

7 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃

Se, jeg er født i Skyld, og min Moder har undfanget mig i Synd.

8 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃

Se, til Sandhed i det inderste Hjerte har du Lyst; Visdommen i Hjertedybet lære du mig!

9 הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃

Rens mig fra Synd med Isop, saa jeg bliver ren; to mig, saa jeg bliver hvidere end Sne.

10 לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃

Lad mig høre Fryd og Glæde; lad de Ben fryde sig, som du har sønderstødt.

11 אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני׃

Skjul dit Ansigt for mine Synder og udslet alle mine Misgerninger!

12 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃

Gud! skab mig et rent Hjerte og forny en stadig Aand inden i mig.

13 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃

Bortkast mig ikke fra dit Ansigt og tag ikke din Helligaand fra mig!

14 הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך׃

Giv mig igen at glædes over din Frelse og ophold mig med en villig Aand!

15 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃

Saa vil jeg lære Overtrædere dine Veje, og Syndere skulle omvende sig til dig.

16 כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃

Fri mig fra Blodskyld, Gud, min Frelses Gud! saa skal min Tunge synge med Fryd om din Retfærdighed.

17 זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃

Herre! oplad mine Læber, saa skal min Mund kundgøre din Pris.

18 היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃

Thi du har ikke Lyst til Slagtoffer, ellers vilde jeg give dig det; til Brændoffer har du ikke Behagelighed.

19 אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃

Ofre for Gud er en sønderbrudt Aand; et sønderbrudt og sønderstødt Hjerte skal du, o Gud! ikke foragte. Gør vel imod Zion efter din Velbehagelighed, byg Jerusalems Mure, da vil du have Lyst til Retfærdigheds Ofre, Brændofre og Helofre; da skulle de ofre Øksne paa dit Alter.