תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
El Dios de dioses, Jehová, habló; y convocó la tierra desde el nacimiento del sol hasta donde se pone.
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
De Sión, perfección de hermosura, Dios resplandeció.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
Vendrá nuestro Dios, y no callará: fuego consumirá de su presencia: y al rededor de él habrá grande tempestad.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
Convocará a los cielos de arriba: y a la tierra para juzgar a su pueblo.
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
Juntádme mis misericordiosos: los que concertaron mi concierto sobre sacrificio.
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
Y denunciarán los cielos su justicia; porque Dios es juez. (Selah)
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Oye pueblo mío, y hablaré: Israel, y contestaré contra ti: Yo soy el Dios, el Dios tuyo.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
No te reprenderé sobre tus sacrificios; porque tus holocaustos delante de mí están siempre.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
No tomaré de tu casa becerros: ni machos de cabrío de tus apriscos.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
Porque mía es toda bestia del monte: millares de animales en los montes.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
Yo conozco a todas las aves de los montes; y las fieras del campo están conmigo.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
Si tuviere hambre, no te lo diré a ti; porque mío es el mundo y su plenitud.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
¿Tengo de comer carne de gruesos toros, o, de beber sangre de machos de cabrío?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Sacrifica a Dios alabanza: y paga al Altísimo tus votos.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
Y llámame en el día de la angustia; librarte he, y honrarme has.
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
Y al malo dijo Dios: ¿Qué tienes tú que enarrar mis leyes: y que tomes mi concierto por tu boca:
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
Aborreciendo tú el castigo, y echando detrás de ti mis palabras?
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
Si veías al ladrón, tu corrías con él: y con los adúlteros era tu parte.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Tu boca metías en mal: y tu lengua componía engaño.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Asentábaste, hablabas contra tu hermano: contra el hijo de tu madre ponías infamia.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
Estas cosas hiciste, y yo callé: ¿pensabas por eso que de cierto sería yo como tú? argüirte he, y propondré delante de tus ojos.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Entendéd ahora esto, los que os olvidáis de Dios: porque no arrebate, y no haya quien os escape.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
El que sacrifica alabanza me honrará: y el que ordenare el camino, yo le enseñaré la salud de Dios.
