< תהילים 50 >
מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
Psalmus Asaph. [Deus deorum Dominus locutus est, et vocavit terram a solis ortu usque ad occasum.
מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
Ex Sion species decoris ejus:
יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
Deus manifeste veniet; Deus noster, et non silebit. Ignis in conspectu ejus exardescet; et in circuitu ejus tempestas valida.
יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
Advocabit cælum desursum, et terram, discernere populum suum.
אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
Congregate illi sanctos ejus, qui ordinant testamentum ejus super sacrificia.
ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
Et annuntiabunt cæli justitiam ejus, quoniam Deus judex est.
שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Audi, populus meus, et loquar; Israël, et testificabor tibi: Deus, Deus tuus ego sum.
לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
Non in sacrificiis tuis arguam te; holocausta autem tua in conspectu meo sunt semper.
לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
Non accipiam de domo tua vitulos, neque de gregibus tuis hircos:
כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
quoniam meæ sunt omnes feræ silvarum, jumenta in montibus, et boves.
ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
Cognovi omnia volatilia cæli, et pulchritudo agri mecum est.
אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
Si esuriero, non dicam tibi: meus est enim orbis terræ et plenitudo ejus.
האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Numquid manducabo carnes taurorum? aut sanguinem hircorum potabo?
זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Immola Deo sacrificium laudis, et redde Altissimo vota tua.
וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
Et invoca me in die tribulationis: eruam te, et honorificabis me.
ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
Peccatori autem dixit Deus: Quare tu enarras justitias meas? et assumis testamentum meum per os tuum?
ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
Tu vero odisti disciplinam, et projecisti sermones meos retrorsum.
אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
Si videbas furem, currebas cum eo; et cum adulteris portionem tuam ponebas.
פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Os tuum abundavit malitia, et lingua tua concinnabat dolos.
תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Sedens adversus fratrem tuum loquebaris, et adversus filium matris tuæ ponebas scandalum.
אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
Hæc fecisti, et tacui. Existimasti inique quod ero tui similis: arguam te, et statuam contra faciem tuam.
בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Intelligite hæc, qui obliviscimini Deum, nequando rapiat, et non sit qui eripiat.
זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
Sacrificium laudis honorificabit me, et illic iter quo ostendam illi salutare Dei.]