תהילים 50

1 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

Ein Psalm Asaphs: Der HERR, der starke Gott, hat geredet und ruft der Welt zu vom Aufgang der Sonne bis zu ihrem Niedergang.

2 מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

Aus Zion, der Schönheit Vollendung, bricht Gottes Glanz hervor.

3 יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

Unser Gott kommt und schweigt nicht; verzehrendes Feuer ist vor ihm, und es stürmt gewaltig um ihn her.

4 יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

Er ruft den Himmel droben und die Erde zum Gericht seines Volkes herbei.

5 אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

Versammelt mir meine Frommen, die einen Bund mit mir gemacht haben über dem Opfer.

6 ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃

Da verkündigten die Himmel seine Gerechtigkeit, daß Gott selbst Richter ist. (Pause)

7 שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

Höre, mein Volk, so will ich reden; Israel, ich lege gegen dich Zeugnis ab: Ich, Gott, bin dein Gott.

8 לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

Deiner Opfer halben will ich dich nicht strafen, sind doch deine Brandopfer stets vor mir.

9 לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

Ich will keinen Farren aus deinem Hause nehmen, noch Böcke aus deinen Ställen!

10 כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

Denn mein sind alle Tiere des Waldes, das Vieh auf den Bergen zu Tausenden.

11 ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

Ich kenne alle Vögel auf den Bergen, und was sich auf dem Felde regt, ist mir bekannt.

12 אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

Wenn mich hungerte, so würde ich es dir nicht sagen; denn mein ist der Erdkreis und was ihn erfüllt.

13 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

Soll ich Ochsenfleisch essen oder Bocksblut trinken?

14 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

Opfere Gott Dank und bezahle dem Höchsten deine Gelübde;

15 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

und rufe mich an am Tage der Not, so will ich dich erretten, und du sollst mich ehren!

16 ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

Aber zum Gottlosen spricht Gott: Was zählst du meine Satzungen her und nimmst meinen Bund in deinen Mund,

17 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

so du doch Zucht hassest und wirfst meine Worte hinter dich?

18 אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

Wenn du einen Dieb siehst, so befreundest du dich mit ihm und hast Gemeinschaft mit Ehebrechern;

19 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

deinen Mund lässest du Böses reden, und deine Zunge flicht Betrug;

20 תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

du sitzest und redest wider deinen Bruder, deiner Mutter Sohn verleumdest du!

21 אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

Das hast du getan, und ich habe geschwiegen; da meintest du, ich sei gleich wie du; aber ich will dich strafen und es dir vor Augen stellen!

22 בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃

Merket doch das, die ihr Gottes vergesset, daß ich nicht hinwegraffe und kein Erretter da sei!

23 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃

Wer Dank opfert, der ehrt mich, und wer den Weg bahnt, dem zeige ich Gottes Heil!