תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
Ein Psalm Assaphs. Gott der HERR, der Mächtige, redet und ruft der Welt von Aufgang der Sonne bis zum Niedergang.
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
Aus Zion bricht an der schöne Glanz Gottes.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
Unser Gott kommt und schweiget nicht. Fressend Feuer gehet vor ihm her und um ihn her ein groß Wetter.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
Er ruft Himmel und Erde, daß er sein Volk richte.
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
Versammelt mir meine Heiligen, die den Bund mehr achten denn Opfer.
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
Und die Himmel werden seine Gerechtigkeit verkündigen; denn Gott ist Richter. (Sela)
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Höre, mein Volk, laß mich reden, Israel; laß mich unter dir zeugen: Ich, Gott, bin dein Gott.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
Deines Opfers halben strafe ich dich nicht; sind doch deine Brandopfer sonst immer vor mir.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
Ich will nicht von deinem Hause Farren nehmen, noch Böcke aus deinen Ställen;
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
denn alle Tiere im Walde sind mein und Vieh auf den Bergen, da sie bei tausend gehen.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
Ich kenne alles Gevögel auf den Bergen, und allerlei Tier auf dem Felde ist vor mir.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
Wo mich hungerte, wollt ich dir nicht davon sagen; denn der Erdboden ist mein und alles, was drinnen ist.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Meinest du, daß ich Ochsenfleisch essen wolle, oder Bocksblut trinken?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Opfere Gott Dank und bezahle dem Höchsten deine Gelübde!
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
Und rufe mich an in der Not, so will ich dich erretten, so sollst du mich preisen.
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
Aber zum Gottlosen spricht Gott: Was verkündigest du meine Rechte und nimmst meinen Bund in deinen Mund,
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
so du doch Zucht hassest und wirfst meine Worte hinter dich?
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
Wenn du einen Dieb siehest, so läufst du mit ihm und hast Gemeinschaft mit den Ehebrechern.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Dein Maul lässest du Böses reden, und deine Zunge treibet Falschheit.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Du sitzest und redest wider deinen Bruder, deiner Mutter Sohn verleumdest du.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
Das tust du, und ich schweige. Da meinest du, ich werde sein gleich wie du. Aber ich will dich strafen und will dir's unter Augen stellen.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Merket doch das, die ihr Gottes vergesset, daß ich nicht einmal hinreiße, und sei kein Retter mehr da.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
Wer Dank opfert, der preiset mich; und da ist der Weg, daß ich ihm zeige das Heil Gottes.
