תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
Ein Psalm; von Asaph. Der Mächtige, Gott, Jehova, hat geredet und die Erde gerufen vom Aufgang der Sonne bis zu ihrem Niedergang.
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
Aus Zion, der Schönheit Vollendung, ist Gott hervorgestrahlt.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
Unser Gott kommt, und er wird nicht schweigen; Feuer frißt vor ihm her, und rings um ihn stürmt es gewaltig.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
Er ruft dem Himmel droben und der Erde, um sein Volk zu richten:
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
“Versammelt mir meine Frommen, die meinen Bund geschlossen haben beim Opfer!”
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
Und die Himmel verkünden seine Gerechtigkeit, denn Gott ist es, der richtet. (Sela)
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
“Höre, mein Volk, und ich will reden, Israel, und ich will wider dich zeugen! Ich, ich bin Gott, dein Gott.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
Nicht wegen deiner Schlachtopfer tadle ich dich, und deine Brandopfer sind beständig vor mir.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
Nicht werde ich Farren nehmen aus deinem Hause, noch Böcke aus deinen Hürden.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
Denn mein ist alles Getier des Waldes, das Vieh auf tausend Bergen.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
Ich kenne alles Gevögel der Berge, und das Wild des Gefildes ist mir bekannt.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
Wenn mich hungerte, ich würde es dir nicht sagen: denn mein ist der Erdkreis und seine Fülle.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Sollte ich das Fleisch von Stieren essen und das Blut von Böcken trinken?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Opfere Gott Lob, und bezahle dem Höchsten deine Gelübde;
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
und rufe mich an am Tage der Bedrängnis: ich will dich erretten, und du wirst mich verherrlichen!”
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
Zu dem Gesetzlosen aber spricht Gott: “Was hast du meine Satzungen herzusagen und meinen Bund in deinen Mund zu nehmen?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
Du hast ja die Zucht gehaßt und hinter dich geworfen meine Worte.
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
Wenn du einen Dieb sahst, so gingst du gern mit ihm um, und dein Teil war mit Ehebrechern.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Deinen Mund ließest du los zum Bösen, und Trug flocht deine Zunge.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Du saßest da, redetest wider deinen Bruder, wider den Sohn deiner Mutter stießest du Schmähung aus.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
Solches hast du getan, und ich schwieg; du dachtest, ich sei ganz wie du. Ich werde dich strafen und es dir vor Augen stellen.”
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Merket doch dieses, die ihr Gottes vergesset, damit ich nicht zerreiße, und kein Erretter sei da!
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
Wer Lob opfert, verherrlicht mich, und wer seinen Weg einrichtet, ihn werde ich das Heil Gottes sehen lassen.
