< תהילים 50 >
מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
Psaume d’Asaph. Dieu, Dieu, l’Éternel, parle, et convoque la terre, Depuis le soleil levant jusqu’au soleil couchant.
מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
De Sion, beauté parfaite, Dieu resplendit.
יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
Il vient, notre Dieu, il ne reste pas en silence; Devant lui est un feu dévorant, Autour de lui une violente tempête.
יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
Il crie vers les cieux en haut, Et vers la terre, pour juger son peuple:
אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
Rassemblez-moi mes fidèles, Qui ont fait alliance avec moi par le sacrifice!
ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
Et les cieux publieront sa justice, Car c’est Dieu qui est juge. (Pause)
שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Écoute, mon peuple! Et je parlerai; Israël! Et je t’avertirai. Je suis Dieu, ton Dieu.
לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
Ce n’est pas pour tes sacrifices que je te fais des reproches; Tes holocaustes sont constamment devant moi.
לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
Je ne prendrai pas de taureau dans ta maison, Ni de bouc dans tes bergeries.
כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
Car tous les animaux des forêts sont à moi, Toutes les bêtes des montagnes par milliers;
ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
Je connais tous les oiseaux des montagnes, Et tout ce qui se meut dans les champs m’appartient.
אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
Si j’avais faim, je ne te le dirais pas, Car le monde est à moi et tout ce qu’il renferme.
האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Est-ce que je mange la chair des taureaux? Est-ce que je bois le sang des boucs?
זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Offre pour sacrifice à Dieu des actions de grâces, Et accomplis tes vœux envers le Très-Haut.
וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
Et invoque-moi au jour de la détresse; Je te délivrerai, et tu me glorifieras.
ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
Et Dieu dit au méchant: Quoi donc! Tu énumères mes lois, Et tu as mon alliance à la bouche,
ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
Toi qui hais les avis, Et qui jettes mes paroles derrière toi!
אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
Si tu vois un voleur, tu te plais avec lui, Et ta part est avec les adultères.
פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Tu livres ta bouche au mal, Et ta langue est un tissu de tromperies.
תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Tu t’assieds, et tu parles contre ton frère, Tu diffames le fils de ta mère.
אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
Voilà ce que tu as fait, et je me suis tu. Tu t’es imaginé que je te ressemblais; Mais je vais te reprendre, et tout mettre sous tes yeux.
בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Prenez-y donc garde, vous qui oubliez Dieu, De peur que je ne déchire, sans que personne délivre.
זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
Celui qui offre pour sacrifice des actions de grâces me glorifie, Et à celui qui veille sur sa voie Je ferai voir le salut de Dieu.