תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
The Mighty One, God, Adonai, speaks, and calls the earth from sunrise to sunset.
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
Out of Zion [Mountain ridge, Marking], the perfection of beauty, God shines out.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
Our God comes, and does not keep silent. A fire devours before him. It is very stormy around him.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
He calls to the heavens above, to the earth, that he may judge his people:
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
“Gather my saints together to me, those who have made a covenant with me by sacrifice.”
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
The heavens shall declare his righteousness, for God himself is judge. (Selah) ·contemplation with musical interlude·.
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
“Sh'ma ·Hear obey·, my people, and I will speak; Israel [God prevails], and I will testify against you. I am God, your God.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
I don’t rebuke you for your sacrifices. Your burnt offerings are continually before me.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
I have no need for a bull from your stall, nor male goats from your pens.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
For every animal of the forest is mine, and the livestock on a thousand hills.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
I know all the birds of the mountains. The wild animals of the field are mine.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
If I were hungry, I would not tell you, for the world is mine, and all that is in it.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Will I eat the meat of bulls, or drink the blood of goats?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Offer to God the sacrifice of thanksgiving. Pay your vows to haElyon [the Most High].
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
Call on me in the day of trouble. I will deliver you, and you will honor me.”
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
But to the wicked God says, “What right do you have to declare my statutes, that you have taken my covenant on your lips,
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
since you hate instruction, and throw my words behind you?
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
When you saw a thief, you consented with him, and have participated with adulterers.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
“You give your mouth to evil. Your tongue frames deceit.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
You sit and speak against your brother. You slander your own mother’s son.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
You have done these things, and I kept silent. You thought that I was just like you. I will rebuke you, and accuse you in front of your eyes.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
“Now consider this, you who forget God, lest I tear you into pieces, and there be no one to deliver.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
Whoever offers the sacrifice of thanksgiving glorifies me, and prepares his way so that I will show God’s yesha' ·salvation· to him.”
