תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
A Psalm for Asaph. The God of gods, the Lord, has spoken, and called the earth from the rising of the sun to the going down [thereof].
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
Out of Sion [comes] the excellence of his beauty.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
God, our God, shall come manifestly, and shall not keep silence: a fire shall be kindled before him, and round about him there shall be a very great tempest.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
He shall summon the heaven above, and the earth, that he may judge his people.
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
Assemble you his saints to him, those that have engaged in a covenant with him upon sacrifices.
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
And the heavens shall declare his righteousness: for God is judge. (Pause)
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Hear, my people, and I will speak to you, O Israel: and I will testify to you: I am God, your God.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
I will not reprove you on account of your sacrifices; for your whole burnt offerings are before me continually.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
I will take no bullocks out of your house, nor he-goats out of your flocks.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
For all the wild beasts of the thicket are mine, the cattle on the mountains, and oxen.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
I know all the birds of the sky; and the beauty of the field is mine.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
If I should be hungry, I will not tell you: for the world is mine, and the fullness of it.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Will I eat the flesh of bulls, or drink the blood of goats?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Offer to God the sacrifice of praise; and pay your vows to the Most High.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
And call upon me in the day of affliction; and I will deliver you, and you shall glorify me. (Pause)
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
But to the sinner God has said, Why do you declare my ordinances, and take up my covenant in your mouth?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
Whereas you have hated instruction, and have cast my words behind [you].
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
If you saw a thief, you ran along with him, and have cast in your lot with adulterers.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Your mouth has multiplied wickedness, and your tongue has framed deceit.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
You did sit and speak against your brother, and did scandalize your mother's son.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
These things you did, and I kept silence: you thought wickedly that I should be like you, [but] I will reprove you, and set [your offenses] before you.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Now consider these things, you that forget God, lest he rend [you], and there is no deliverer.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
The sacrifice of praise will glorify me: and that is the way wherein I will show to him the salvation of God.
