תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
A Psalm of Asaph. The God of gods, the Lord has spoken, and he has called the earth, from the rising of the sun even to its setting,
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
from Zion, the brilliance of his beauty.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
God will arrive manifestly. Our God also will not keep silence. A fire will flare up in his sight, and a mighty tempest will surround him.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
He will call to heaven from above, and to the earth, to discern his people.
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
Gather his holy ones to him, you who order his covenant above sacrifices.
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
And the heavens will announce his justice. For God is the judge.
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Listen, my people, and I will speak. Listen, Israel, and I will testify for you. I am God, your God.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
I will not reprove you for your sacrifices. Moreover, your holocausts are ever in my sight.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
I will not accept calves from your house, nor he-goats from your flocks.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
For all the wild beasts of the forest are mine: the cattle on the hills and the oxen.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
I know all the flying things of the air, and the beauty of the field is with me.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
If I should be hungry, I would not tell you: for the whole world is mine, and all its plentitude.
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Shall I gnaw on the flesh of bulls? Or would I drink the blood of goats?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Offer to God the sacrifice of praise, and pay your vows to the Most High.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
And call upon me in the day of tribulation. I will rescue you, and you will honor me.
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
But to the sinner, God has said: Why do you discourse on my justices, and take up my covenant through your mouth?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
Truly, you have hated discipline, and you have cast my sermons behind you.
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
If you saw a thief, you ran with him, and you have placed your portion with adulterers.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
Your mouth has abounded with malice, and your tongue has concocted deceits.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Sitting, you spoke against your brother, and you set up a scandal against your mother’s son.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
These things you have done, and I was silent. You thought, unjustly, that I ought to be like you. But I will reprove you, and I will set myself against your face.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Understand these things, you who forget God; lest at any time, he might quickly take you away, and there would be no one to rescue you.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
The sacrifice of praise will honor me. And in that place is the journey by which I will reveal to him the salvation of God.
