תהילים 50
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ | 1 |
(En salme af Asaf.) Gud, Gud HERREN talede og stævnede Jorden hid fra Sol i Opgang til Sol i Bjærge;
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ | 2 |
fra Zion, Skønhedens Krone, viste Gud sig i Stråleglans
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ | 3 |
vor Gud komme og tie ikke! - Foran ham gik fortærende Ild, omkring ham rasede Storm;
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ | 4 |
han stævnede Himlen deroppe hid og Jorden for at dømme sit Folk:
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ | 5 |
"Saml mig mine fromme, der sluttede Pagt med mig ved Ofre!"
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ | 6 |
Og Himlen forkyndte hans Retfærd, at Gud er den, der dømmer. (Sela)
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ | 7 |
Hør, mit Folk, jeg vil tale, Israel, jeg vil vidne imod dig, Gud, din Gud er jeg!
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ | 8 |
Jeg laster dig ikke for dine Slagtofre, dine Brændofre har jeg jo stadig for Øje;
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ | 9 |
jeg tager ej Tyre fra dit Hus eller Bukke fra dine Stalde;
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ | 10 |
thi mig tilhører alt Skovens Vildt, Dyrene på de tusinde Bjerge;
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ | 11 |
jeg kender alle Bjergenes Fugle, har rede på Markens Vrimmel.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ | 12 |
Om jeg hungred, jeg sagde det ikke til dig, thi mit er Jorderig og dets Fylde!
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ | 13 |
Mon jeg æder Tyres Kød eller drikker Bukkes Blod?
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ | 14 |
Lovsang skal du ofre til Gud og holde den Højeste dine Løfter.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ | 15 |
Og kald på mig på Nødens Dag; jeg vil udfri dig, og du skal ære mig,
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ | 16 |
Men til Den gudløse siger Gud: Hvi regner du op mine Bud og fører min Pagt i Munden,
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ | 17 |
når du dog hader Tugt og kaster mine Ord bag din Ryg?
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ | 18 |
Ser du en Tyv, slår du Følge med ham, med Horkarle bolder du til,
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ | 19 |
slipper Munden løs med ondt, din Tunge bærer på Svig.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ | 20 |
Du sidder og skænder din Broder, bagtaler din Moders Søn;
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ | 21 |
det gør du, og jeg skulde tie, og du skulde tænke, jeg er som du! Revse dig vil jeg og gøre dig det klart.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ | 22 |
Mærk jer det, I, som glemmer Gud, at jeg ikke skal rive jer redningsløst sønder.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ | 23 |
Den, der ofrer Taksigelse, ærer mig; den, der agter på Vejen, lader jeg se Guds Frelse.
