< תהילים 49 >
למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ | 1 |
Au maître-chantre. — Psaume des enfants de Coré. O peuples, écoutez tous; Prêtez tous l'oreille, habitants du monde,
גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ | 2 |
Enfants du peuple et enfants des grands, Le riche aussi bien que le pauvre!
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ | 3 |
Ma bouche prononcera des paroles sages: Les pensées de mon coeur sont pleines de sens.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ | 4 |
Je prêterai l'oreille aux sentences qu'il m'inspire; J'expliquerai mon énigme au son de la harpe.
למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ | 5 |
Pourquoi aurais-je peur aux jours de l'infortune, Quand la méchanceté de mes adversaires m'environne?
הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ | 6 |
Ils se confient en leurs biens; Ils se glorifient de la grandeur de leurs richesses.
אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ | 7 |
Mais l'homme ne saurait racheter son frère, Ni payer à Dieu sa rançon:
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ | 8 |
Le rachat d'une âme est trop cher; On ne saurait en payer le prix!
ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ | 9 |
Ils ne vivront pas toujours; Ils n'éviteront pas la vue du tombeau;
כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ | 10 |
Oui, ils le verront! Les sages meurent; Le fou et l'insensé périssent également, Et ils laissent leurs biens à d'autres.
קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ | 11 |
Ils pensent que leurs maisons dureront éternellement, Que leurs demeures subsisteront d'âge en âge; Et ils donnent leurs noms à leurs terres.
ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ | 12 |
Mais l'homme, même le plus opulent, n'a point de durée; Il est semblable aux bêtes vouées à la destruction.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ | 13 |
La voie qu'ils suivent est celle de la folie: Pourtant, ceux qui viennent après eux Approuvent leurs discours. (Pause)
כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol ) | 14 |
Ils sont poussés vers le Séjour des morts comme un troupeau; La mort les conduit comme un berger. Quand vient le matin, les justes les foulent aux pieds; Leur beauté disparaîtra dans le tombeau! Ils n'auront pas d'autre demeure! (Sheol )
אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol ) | 15 |
Mais Dieu délivrera mon âme de l'étreinte du Séjour des morts; Car il me prendra sous sa garde. (Sheol )
אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ | 16 |
Ne crains point, quand un homme s'enrichit, Quand l'opulence de sa maison s'accroît.
כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ | 17 |
Car, en mourant, il n'emportera rien; Son opulence ne le suivra pas dans la tombe.
כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ | 18 |
Tu as beau te proclamer heureux pendant ta vie, Ou t'attirer des louanges pour les joies que tu as en partage.
תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ | 19 |
Tu t'en iras pourtant vers la génération de tes pères. Qui ne reverront jamais la lumière.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ | 20 |
L'homme, même le plus opulent, qui n'a point d'intelligence, Est semblable aux bêtes vouées à la destruction!