< תהילים 49 >
למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ | 1 |
To the Overseer. — By sons of Korah. A Psalm. Hear this, all ye peoples, Give ear, all ye inhabitants of the world.
גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ | 2 |
Both low and high, together rich and needy.
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ | 3 |
My mouth speaketh wise things, And the meditations of my heart [are] things of understanding.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ | 4 |
I incline to a simile mine ear, I open with a harp my riddle:
למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ | 5 |
Why do I fear in days of evil? The iniquity of my supplanters doth compass me.
הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ | 6 |
Those trusting on their wealth, And in the multitude of their riches, Do shew themselves foolish.
אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ | 7 |
A brother doth no one at all ransom, He doth not give to God his atonement.
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ | 8 |
And precious [is] the redemption of their soul, And it hath ceased — to the age.
ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ | 9 |
And still he liveth for ever, He seeth not the pit.
כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ | 10 |
For he seeth wise men die, Together the foolish and brutish perish, And have left to others their wealth.
קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ | 11 |
Their heart [is]: Their houses [are] to the age, Their tabernacles to all generations. They proclaimed their names over the lands.
ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ | 12 |
And man in honour doth not remain, He hath been like the beasts, they have been cut off.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ | 13 |
This their way [is] folly for them, And their posterity with their sayings are pleased. (Selah)
כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol ) | 14 |
As sheep for Sheol they have set themselves, Death doth afflict them, And the upright rule over them in the morning, And their form [is] for consumption. Sheol [is] a dwelling for him. (Sheol )
אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol ) | 15 |
Only, God doth ransom my soul from the hand of Sheol, For He doth receive me. (Selah) (Sheol )
אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ | 16 |
Fear not, when one maketh wealth, When the honour of his house is abundant,
כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ | 17 |
For at his death he receiveth nothing, His honour goeth not down after him.
כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ | 18 |
For his soul in his life he blesseth, (And they praise thee when thou dost well for thyself.)
תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ | 19 |
It cometh to the generation of his fathers, For ever they see not the light.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ | 20 |
Man in honour, who understandest not, Hath been like the beasts, they have been cut off!