תהילים 49

1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃

To the chief Musician, A Psalm for the sons of Korah. Hear this, all [ye] people; give ear, all [ye] inhabitants of the world:

2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃

Both low and high, rich and poor together.

3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃

My mouth shall speak of wisdom; and the meditation of my heart [shall be] of understanding.

4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃

I will incline my ear to a parable: I will open my dark saying upon the harp.

5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃

Why should I fear in the days of evil, [when] the iniquity of my heels shall encompass me?

6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃

They that trust in their wealth, and boast themselves in the multitude of their riches;

7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃

None [of them] can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him:

8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃

(For the redemption of their soul [is] precious, and it ceaseth for ever: )

9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃

That he should still live for ever, [and] not see corruption.

10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃

For he seeth [that] wise men die, likewise the fool and the brutish person perish, and leave their wealth to others.

11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃

Their inward thought [is], [that] their houses [shall continue] for ever, [and] their dwelling places to all generations; they call [their] lands after their own names.

12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃

Nevertheless man [being] in honor abideth not: he is like the beasts [that] perish.

13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃

This their way [is] their folly: yet their posterity approve their sayings. (Selah)

14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585)

Like sheep they are laid in the grave; death shall feed on them; and the upright shall have dominion over them in the morning; and their beauty shall consume in the grave from their dwelling. (Sheol h7585)

15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585)

But God will redeem my soul from the power of the grave: for he shall receive me. (Selah) (Sheol h7585)

16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃

Be not thou afraid when one is made rich, when the glory of his house is increased;

17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃

For when he dieth he shall carry nothing away: his glory shall not descend after him.

18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃

Though while he lived he blessed his soul: and [men] will praise thee, when thou doest well to thyself.

19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃

He shall go to the generation of his fathers; they shall never see light.

20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃

Man [that is] in honor, and understandeth not, is like the beasts [that] perish.