< תהילים 49 >
למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ | 1 |
For the Leader; a Psalm of the sons of Korah. Hear this, all ye peoples; give ear, all ye inhabitants of the world,
גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ | 2 |
Both low and high, rich and poor together.
פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ | 3 |
My mouth shall speak wisdom, and the meditation of my heart shall be understanding.
אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ | 4 |
I will incline mine ear to a parable; I will open my dark saying upon the harp.
למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ | 5 |
Wherefore should I fear in the days of evil, when the iniquity of my supplanters compasseth me about,
הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ | 6 |
Of them that trust in their wealth, and boast themselves in the multitude of their riches?
אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ | 7 |
No man can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him —
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ | 8 |
For too costly is the redemption of their soul, and must be let alone for ever —
ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ | 9 |
That he should still live alway, that he should not see the pit.
כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ | 10 |
For he seeth that wise men die, the fool and the brutish together perish, and leave their wealth to others.
קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ | 11 |
Their inward thought is, that their houses shall continue for ever, and their dwelling-places to all generations; they call their lands after their own names.
ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ | 12 |
But man abideth not in honour; he is like the beasts that perish.
זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ | 13 |
This is the way of them that are foolish, and of those who after them approve their sayings. (Selah)
כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol ) | 14 |
Like sheep they are appointed for the nether-world; death shall be their shepherd; and the upright shall have dominion over them in the morning; and their form shall be for the nether-world to wear away, that there be no habitation for it. (Sheol )
אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol ) | 15 |
But God will redeem my soul from the power of the nether-world; for He shall receive me. (Selah) (Sheol )
אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ | 16 |
Be not thou afraid when one waxeth rich, when the wealth of his house is increased;
כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ | 17 |
For when he dieth he shall carry nothing away; his wealth shall not descend after him.
כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ | 18 |
Though while he lived he blessed his soul: 'Men will praise thee, when thou shalt do well to thyself';
תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ | 19 |
It shall go to the generation of his fathers; they shall never see the light.
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ | 20 |
Man that is in honour understandeth not; he is like the beasts that perish.