למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |