תהילים 44
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
Psalmus, filiis Core ad intellectum.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
Deus auribus nostris audivimus: patres nostri annunciaverunt nobis. Opus, quod operatus es in diebus eorum: et in diebus antiquis.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
Manus tua gentes disperdidit, et plantasti eos: afflixisti populos, et expulisti eos:
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
Nec enim in gladio suo possederunt terram, et brachium eorum non salvavit eos: Sed dextera tua, et brachium tuum, et illuminatio vultus tui: quoniam complacuisti in eis.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
Tu es ipse rex meus et Deus meus: qui mandas salutes Iacob.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
In te inimicos nostros ventilabimus cornu, et in nomine tuo spernemus insurgentes in nobis.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
Non enim in arcu meo sperabo: et gladius meus non salvabit me.
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
Salvasti enim nos de affligentibus nos: et odientes nos confudisti.
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
In Deo laudabimur tota die: et in nomine tuo confitebimur in saeculum.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
Nunc autem repulisti et confudisti nos: et non egredieris Deus in virtutibus nostris.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
Avertisti nos retrorsum post inimicos nostros: et qui oderunt nos, diripiebant sibi.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
Dedisti nos tamquam oves escarum: et in gentibus dispersisti nos.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
Vendidisti populum tuum sine pretio: et non fuit multitudo in commutationibus eorum.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
Posuisti nos opprobrium vicinis nostris, subsannationem et derisum his, qui sunt in circuitu nostro.
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
Posuisti nos in similitudinem Gentibus: commotionem capitis in populis.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
Tota die verecundia mea contra me est, et confusio faciei meae cooperuit me.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
A voce exprobrantis, et obloquentis: a facie inimici, et persequentis.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
Haec omnia venerunt super nos, nec obliti sumus te: et inique non egimus in testamento tuo.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
Et non recessit retro cor nostrum: et declinasti semitas nostras a via tua:
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
Quoniam humiliasti nos in loco afflictionis, et cooperuit nos umbra mortis.
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
Si obliti sumus nomen Dei nostri, et si expandimus manus nostras ad deum alienum:
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
Nonne Deus requiret ista? ipse enim novit abscondita cordis. Quoniam propter te mortificamur tota die: aestimati sumus sicut oves occisionis.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
Exurge, quare obdormis Domine? exurge, et ne repellas in finem.
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
Quare faciem tuam avertis, oblivisceris inopiae nostrae et tribulationis nostrae?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
Quoniam humiliata est in pulvere anima nostra: conglutinatus est in terra venter noster.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |
Exurge Domine, adiuva nos: et redime nos propter nomen tuum.
