תהילים 44
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
Dem Vorsänger. Eine Unterweisung von den Kindern Korahs. O Gott, mit unsern eigenen Ohren haben wir es gehört, unsre Väter haben es uns erzählt, was du für Taten getan hast zu ihrer Zeit, in den Tagen der Vorzeit!
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
Du hast mit deiner Hand die Heiden vertrieben, sie aber gepflanzt; du hast Völker zerschmettert, sie aber ausgebreitet.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
Denn nicht mit ihrem Schwert haben sie das Land gewonnen; und ihr Arm hat ihnen nicht geholfen, sondern deine rechte Hand und dein Arm und das Licht deines Angesichts; denn du hattest Wohlgefallen an ihnen.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
Du bist derselbe, mein König, o Gott; verordne Jakobs Heil!
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
Durch dich wollen wir unsre Feinde niederstoßen; in deinem Namen wollen wir unsre Widersacher zertreten.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
Denn ich verlasse mich nicht auf meinen Bogen, und mein Schwert kann mir nicht helfen;
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
sondern du hast uns geholfen vor unsern Feinden und hast zuschanden gemacht, die uns hassen.
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
Gottes rühmen wir uns alle Tage, und deinen Namen loben wir ewig. (Pause)
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
Und doch hast du uns verworfen und zuschanden werden lassen und bist nicht ausgezogen mit unsern Heerscharen.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
Du ließest uns zurückweichen vor dem Feind; und die uns hassen, haben sich Beute gemacht.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
Du gibst uns hin wie Schafe zum Fraße und zerstreust uns unter die Heiden.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
Du verkaufst dein Volk um ein Spottgeld und verlangst nicht viel dafür!
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
Du setzest uns der Beschimpfung unserer Nachbarn aus, dem Hohn und Spott derer, die uns umgeben.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
Du machst uns zum Sprichwort unter den Heiden, daß die Völker den Kopf über uns schütteln.
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
Alle Tage ist meine Schmach vor mir, und Scham bedeckt mein Angesicht
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
wegen der Stimme des Spötters und Lästerers, wegen des Feindes, des Rachgierigen.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
Dieses alles ist über uns gekommen; und doch haben wir deiner nicht vergessen, noch deinen Bund gebrochen.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
Unser Herz hat sich nicht zurückgewandt, noch sind unsre Schritte abgewichen von deinem Pfad,
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
daß du uns zermalmtest am Orte der Schakale und uns mit Todesschatten bedecktest!
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
Wenn wir des Namens unsres Gottes vergessen und unsre Hände zu einem fremden Gott ausgestreckt hätten,
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
würde Gott das nicht erforschen? Er kennt ja die Geheimnisse des Herzens.
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
So aber werden wir um deinetwillen alle Tage erwürgt und sind geachtet wie Schlachtschafe.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
Herr, erhebe dich! Warum schläfst du? Wache auf und verstoße uns nicht für immer!
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
Warum verbirgst du dein Angesicht und vergissest unsres Elendes und unsrer Bedrängnis?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
Denn unsre Seele ist bis zum Staub gebeugt, und unser Leib klebt am Erdboden.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |
Mache dich auf, uns zu helfen, und erlöse uns um deiner Gnade willen!
