תהילים 44
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
Au maître de chant. Des fils de Coré. Cantique. O Dieu, nous avons entendu de nos oreilles, nos pères nous ont raconté l’œuvre que tu as accomplie de leur temps, aux jours anciens.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
De ta main tu as chassé des nations pour les établir, tu as frappé des peuples pour les étendre.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
Car ce n’est pas avec leur épée qu’ils ont conquis le pays, ce n’est pas leur bras qui leur a donné la victoire; mais c’est ta droite, c’est ton bras, c’est la lumière de ta face, parce que tu les aimais.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
C’est toi qui es mon roi, ô Dieu: ordonne le salut de Jacob!
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
Par toi nous renverserons nos ennemis, en ton nom nous écraserons nos adversaires.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
Car ce n’est pas en mon arc que j’ai confiance ce n’est pas mon épée qui me sauvera.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
Mais c’est toi qui nous délivres de nos ennemis, et qui confonds ceux qui nous haïssent.
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
En Dieu nous nous glorifions chaque jour, et nous célébrons ton nom à jamais. — Séla.
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
Cependant tu nous repousses et nous couvres de honte; tu ne sors plus avec nos armées.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
Tu nous fais reculer devant l’ennemi, et ceux qui nous haïssent nous dépouillent.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
Tu nous livres comme des brebis destinées à la boucherie, tu nous disperses parmi les nations;
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
tu vends ton peuple à vil prix, tu ne l’estimes pas à une grande valeur.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
Tu fais de nous un objet d’opprobre pour nos voisins, de moquerie et de risée pour ceux qui nous entourent.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
Tu nous rends la fable des nations, et un sujet de hochements de tête parmi les peuples.
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
Ma honte est toujours devant mes yeux, et la confusion couvre mon visage,
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
à la voix de celui qui m’insulte et m’outrage, à la vue de l’ennemi et de celui qui respire la vengeance.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
Tout cela nous arrive sans que nous t’ayons oublié, sans que nous ayons été infidèles à ton alliance.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
Notre cœur ne s’est pas détourné en arrière, nos pas ne se sont pas écartés de ton sentier,
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
pour que tu nous écrases dans la retraite des chacals, et que tu nous couvres de l’ombre de la mort.
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
Si nous avions oublié le nom de notre Dieu, et tendu les mains vers un dieu étranger,
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
Dieu ne l’aurait-il pas aperçu, lui qui connaît les secrets du cœur?
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
Mais c’est à cause de toi qu’on nous égorge tous les jours, qu’on nous traite comme des brebis destinées à la boucherie.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
Réveille-toi! Pourquoi dors-tu, Seigneur? Réveille-toi, et ne nous repousse pas à jamais!
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
Pourquoi caches-tu ta face, oublies-tu notre misère et notre oppression?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
Car notre âme est affaissée jusqu’à la poussière, notre corps est attaché à la terre.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |
Lève-toi pour nous secourir, délivre-nous à cause de ta bonté!
