< תהילים 44 >
למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
`To victorie, lernyng to the sones of Chore. God, we herden with oure eeris; oure fadris telden to vs. The werk, which thou wrouytist in the daies of hem; and in elde daies.
אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
Thin hond lost hethene men, and thou plauntidist hem; thou turmentidist puplis, and castidist hem out.
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
For the children of Israel weldiden the lond not bi her swerd; and the arm of hem sauyde not hem. But thi riyt hond, and thin arm, and the liytnyng of thi cheer; for thou were plesid in hem.
אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
Thou art thi silf, my kyng and my God; that sendist helthis to Jacob.
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
Bi thee we schulen wyndewe oure enemyes with horn; and in thi name we schulen dispise hem, that risen ayen vs.
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
For Y schal not hope in my bouwe; and my swerd schal not saue me.
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
For thou hast saued vs fro men turmentinge vs; and thou hast schent men hatinge vs.
באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
We schulen be preisid in God al dai; and in thi name we schulen knouleche to thee in to the world.
אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
But now thou hast put vs abac, and hast schent vs; and thou, God, schalt not go out in oure vertues.
תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
Thou hast turned vs awei bihynde aftir oure enemyes; and thei, that hatiden vs, rauyschiden dyuerseli to hem silf.
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
Thou hast youe vs as scheep of meetis; and among hethene men thou hast scaterid vs.
תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
Thou hast seeld thi puple with out prijs; and multitude was not in the chaungyngis of hem.
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
Thou hast set vs schenschip to oure neiyboris; mouwyng and scorn to hem that ben in oure cumpas.
תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
Thou hast set vs into licnesse to hethene me; stiryng of heed among puplis.
כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
Al dai my schame is ayens me; and the schenschipe of my face hilide me.
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
Fro the vois of dispisere, and yuele spekere; fro the face of enemy, and pursuere.
כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
Alle these thingis camen on vs, and we han not foryete thee; and we diden not wickidli in thi testament.
לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
And oure herte yede not awei bihynde; and thou hast bowid awei oure pathis fro thi weie.
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
For thou hast maad vs lowe in the place of turment; and the schadewe of deth hilide vs.
אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
If we foryaten the name of oure God; and if we helden forth oure hondis to an alien God.
הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
Whether God schal not seke these thingis? for he knowith the hid thingis of herte.
כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
For whi we ben slayn al dai for thee; we ben demed as scheep of sleyng.
עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
Lord, rise vp, whi slepist thou? rise vp, and putte not awei in to the ende.
למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
Whi turnest thou awei thi face? thou foryetist oure pouert, and oure tribulacioun.
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
For oure lijf is maad low in dust; oure wombe is glued togidere in the erthe.
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |
Lord, rise vp thou, and helpe vs; and ayenbie vs for thi name.