תהילים 44

1 למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃

To the chief Musician. Of the sons of Korah. An instruction. O God, with our ears have we heard, our fathers have told us, the work thou wroughtest in their days, in the days of old:

2 אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃

Thou, by thy hand, didst dispossess the nations, but them thou didst plant; thou didst afflict the peoples, but them didst thou cause to spread out.

3 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃

For not by their own sword did they take possession of the land, neither did their own arm save them; but thy right hand, and thine arm, and the light of thy countenance, because thou hadst delight in them.

4 אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃

Thou thyself art my king, O God: command deliverance for Jacob.

5 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃

Through thee will we push down our adversaries; through thy name will we tread them under that rise up against us.

6 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃

For I will not put confidence in my bow, neither shall my sword save me.

7 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃

For thou hast saved us from our adversaries, and hast put them to shame that hate us.

8 באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃

In God will we boast all the day, and we will praise thy name for ever. (Selah)

9 אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃

But thou hast cast off, and put us to confusion, and dost not go forth with our armies;

10 תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃

Thou hast made us to turn back from the adversary, and they that hate us spoil for themselves;

11 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃

Thou hast given us over like sheep [appointed] for meat, and hast scattered us among the nations;

12 תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃

Thou hast sold thy people for nought, and hast not increased [thy wealth] by their price;

13 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

Thou makest us a reproach to our neighbours, a mockery and a derision for them that are round about us;

14 תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃

Thou makest us a byword among the nations, a shaking of the head among the peoples.

15 כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃

All the day my confusion is before me, and the shame of my face hath covered me,

16 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃

Because of the voice of him that reproacheth and blasphemeth; by reason of the enemy and the avenger.

17 כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃

All this is come upon us; yet have we not forgotten thee, neither have we dealt falsely against thy covenant:

18 לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃

Our heart is not turned back, neither have our steps declined from thy path;

19 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃

Though thou hast crushed us in the place of jackals, and covered us with the shadow of death.

20 אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃

If we had forgotten the name of our God, and stretched out our hands to a strange god,

21 הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃

Would not God search this out? for he knoweth the secrets of the heart.

22 כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

But for thy sake are we killed all the day long; we are reckoned as sheep for slaughter.

23 עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃

Awake, why sleepest thou, Lord? arise, cast [us] not off for ever.

24 למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃

Wherefore hidest thou thy face, [and] forgettest our affliction and our oppression?

25 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃

For our soul is bowed down to the dust; our belly cleaveth unto the earth.

26 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃

Rise up for our help, and redeem us for thy loving-kindness' sake.