תהילים 44
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
For the end, a Psalm for instruction, for the sons of Core. O God, we have heard with our ears, our fathers have told us, the work which thou wroughtest in their days, in the days of old.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
Thine hand utterly destroyed the heathen, and thou didst plant them: thou didst afflict the nations, and cast them out.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
For they inherited not the land by their [own] sword, and their [own] arm did not deliver them; but thy right hand, and thine arm, and the light of thy countenance, because thou wert well pleased in them.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
Thou art indeed my King and my God, who commandest deliverances for Jacob.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
In thee will we push down our enemies, and in thy name will we bring to nought them that rise up against us.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
For I will not trust in my bow, and my sword shall not save me.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
For thou hast saved us from them that afflicted us, and hast put to shame them that hated us.
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
In God will we make our boast all the day, and to thy name will we give thanks for ever. (Pause)
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
But now thou hast cast off, and put us to shame; and thou wilt not go forth with our hosts.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
Thou hast turned us back before our enemies; and they that hated us spoiled for themselves.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
Thou madest us as sheep for meat; and thou scatteredst us among the nations.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
Thou hast sold thy people without price, and there was no profit by their exchange.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
Thou hast made us a reproach to our neighbours, a scorn and derision them that are round about us.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
Thou hast made us a proverb among the Gentiles, a shaking of the head among the nations.
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
All the day my shame is before me, and the confusion of my face has covered me,
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
because of the voice of the slanderer and reviler; because of the enemy and avenger.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
All these things are come upon us: but we have not forgotten thee, neither have we dealt unrighteously in thy covenant.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
And our heart has not gone back; but thou hast turned aside our paths from thy way.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
For thou hast laid us low in a place of affliction, and the shadow of death has covered us.
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
If we have forgotten the name of our God, and if we have spread out our hands to a strange god; shall not God search these things out?
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
for he knows the secrets of the heart.
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
For, for thy sake we are killed all the day long; we are counted as sheep for slaughter.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
Awake, wherefore sleepest thou, O Lord? arise, and do not cast [us] off for ever.
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
Wherefore turnest thou thy face away, [and] forgettest our poverty and our affliction?
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
For our soul has been brought down to the dust; our belly has cleaved to the earth.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |
Arise, O Lord, help us, and redeem us for thy name's sake.
