תהילים 42
| למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃ | 1 |
[Dem Vorsänger. Ein Maskil [Siehe die Anm. zu Ps. 32 Überschrift] von den Söhnen Korahs.] Wie ein Hirsch [Eig. wie eine Hindin, die] lechzt nach Wasserbächen, also lechzt meine Seele nach dir, o Gott!
| צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃ | 2 |
Meine Seele dürstet nach Gott, nach dem lebendigen Gott [El]: Wann werde ich kommen und erscheinen vor Gottes Angesicht?
| היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃ | 3 |
Meine Tränen sind mir zur Speise geworden Tag und Nacht, da man den ganzen Tag zu mir sagt: Wo ist dein Gott?
| אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃ | 4 |
Daran will ich gedenken und in mir ausschütten meine Seele, wie ich einherzog in der Schar, mit ihnen wallte zum Hause Gottes, mit der Stimme des Jubels und des Lobes, [O. Dankes] -eine feiernde Menge.
| מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃ | 5 |
Was beugst du dich nieder, meine Seele, und bist unruhig [O. stöhnst; so auch v 11;43,5] in mir? Harre auf Gott! denn ich werde ihn noch preisen [O. ihm noch danken] für das Heil [W. die Rettungen] seines Angesichts. [W. preisen-Heil sein Angesicht!]
| אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃ | 6 |
Mein Gott, [Viell. ist zu lesen wie v 11 und 43,5: der das Heil meines Angesichts und mein Gott ist] es beugt sich nieder in mir meine Seele; darum gedenke ich deiner aus dem Lande des Jordan und des Hermon, vom Berge Mizhar.
| תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃ | 7 |
Tiefe [O. Flut] ruft der Tiefe [O. Flut] beim Brausen deiner Wassergüsse; alle deine Wogen und deine Wellen sind über mich hingegangen.
| יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃ | 8 |
Des Tages wird Jehova seine Güte entbieten, und des Nachts wird sein Lied bei mir sein, ein Gebet zu dem Gott [El] meines Lebens.
| אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃ | 9 |
Sagen will ich zu Gott, [El] meinem Fels: Warum hast du mich vergessen? warum gehe ich trauernd einher wegen der Bedrückung des Feindes?
| ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃ | 10 |
Wie eine Zermalmung in meinen Gebeinen höhnen mich meine Bedränger, indem sie den ganzen Tag zu mir sagen: Wo ist dein Gott?
| מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ | 11 |
Was beugst du dich nieder, meine Seele, und was bist du unruhig in mir? Harre auf Gott! denn ich werde ihn noch preisen, der das Heil [W. die Rettungen] meines Angesichts und mein Gott ist.
