< תהילים 42 >

למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃ 1
For the end, [a Psalm] for instruction, for the sons of Core. As the hart earnestly desires the fountains of water, so my soul earnestly longs for you, O God.
צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃ 2
My soul has thirsted for the living God: when shall I come and appear before God?
היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃ 3
My tears have been bread to me day and night, while they daily said to me, Where is your God?
אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃ 4
I remembered these things, and poured out my soul in me, for I will go to the place of your wondrous tabernacle, [even] to the house of God, with a voice of exultation and thanksgiving and of the sound of those who keep festival.
מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃ 5
Therefore are you very sad, O my soul? and therefore do you trouble me? hope in God; for I will give thanks to him; [he is] the salvation of my countenance.
אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃ 6
O my God, my soul has been troubled within me: therefore will I remember you from the land of Jordan, and of the Ermonites, from the little hill.
תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃ 7
Deep calls to deep at the voice of your cataracts: all your billows and your waves have gone over me.
יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃ 8
By day the Lord will command his mercy, and manifest [it] by night: with me [is] prayer to the God of my life.
אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃ 9
I will say to God, You are my helper; why have you forgotten me? therefore do I go sad of countenance, while the enemy oppresses [me]?
ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃ 10
While my bones were breaking, they that afflicted me reproached me; while they said to me daily, Where is your God?
מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ 11
Therefore are you very sad, O my soul? and therefore do you trouble me? hope in God; for I will give thanks to him; [he is] the health of my countenance, and my God.

< תהילים 42 >