תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

Bem-aventurado é aquele que atende ao pobre; o Senhor o livrará no dia do mal.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

O Senhor o livrará, e o conservará em vida; será abençoado na terra, e tu não o entregarás à vontade de seus inimigos.

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

O Senhor o sustentará no leito da enfermidade; tu farás toda a sua cama na doença.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

Dizia eu: Senhor, tem piedade de mim; sara a minha alma, porque pequei contra ti.

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Os meus inimigos falam mal de mim, dizendo: Quando morrerá ele, e perecerá o seu nome?

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

E, se algum deles vem ver-me, fala coisas vãs; no seu coração amontoa a maldade; saindo para fora, fala dela.

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

Todos os que me aborrecem murmuram à uma contra mim; contra mim imaginam o mal, dizendo:

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

Uma má doença se lhe tem apegado; e, agora que está deitado, não se levantará mais

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

Até o meu próprio amigo intimo, em quem eu tanto confiava, que comia do meu pão, levantou contra mim o seu calcanhar.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

Porém tu, Senhor, tem piedade de mim, e levanta-me, para que eu lhes dê o pago.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

Por isto conheço eu que tu me favoreces: que o meu inimigo não triunfa de mim.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

Enquanto a mim, tu me sustentas na minha sinceridade, e me puseste diante da tua face para sempre.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Bendito seja o Senhor Deus de Israel, de século em século: amém e amém.