תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

Til sangmesteren; en salme av David. Salig er den som akter på den elendige; på den onde dag skal Herren frelse ham.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

Herren skal verge ham og holde ham i live; han skal bli lykksalig i landet, og du skal visselig ikke overgi ham til hans fienders mordlyst.

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

Herren skal understøtte ham på sykesengen; hele hans leie forvandler du i hans sykdom.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

Jeg sier: Herre, vær mig nådig, helbred min sjel! for jeg har syndet imot dig.

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Mine fiender taler ondt om mig: Når skal han dø, og hans navn forgå?

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

Og dersom en kommer for å se til mig, taler han falske ord; hans hjerte samler sig ondskap; han går ut og taler derom.

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

Alle de som hater mig, hvisker sammen imot mig; de optenker imot mig det som er mig til skade:

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

En ugjerning henger ved ham, og han som ligger der, skal ikke stå op mere.

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

Også den mann som jeg hadde fred med, som jeg stolte på, som åt mitt brød, har løftet sin hæl imot mig.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

Men du, Herre, vær mig nådig og hjelp mig op! Så vil jeg gjengjelde dem.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

Derpå kjenner jeg at du har behag i mig, at min fiende ikke skal fryde sig over mig.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

Og mig holder du oppe i min uskyld og setter mig for ditt åsyn evindelig.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Lovet være Herren, Israels Gud, fra evighet og til evighet! Amen, amen.