תהילים 41
| למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃ | 1 |
In finem. Psalmus ipsi David. Beatus qui intelligit super egenum et pauperem: in die mala liberabit eum Dominus.
| יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃ | 2 |
Dominus conservet eum, et vivificet eum, et beatum faciat eum in terra, et non tradat eum in animam inimicorum ejus.
| יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃ | 3 |
Dominus opem ferat illi super lectum doloris ejus; universum stratum ejus versasti in infirmitate ejus.
| אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃ | 4 |
Ego dixi: Domine, miserere mei; sana animam meam, quia peccavi tibi.
| אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃ | 5 |
Inimici mei dixerunt mala mihi: Quando morietur, et peribit nomen ejus?
| ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃ | 6 |
Et si ingrediebatur ut videret, vana loquebatur; cor ejus congregavit iniquitatem sibi. Egrediebatur foras et loquebatur.
| יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃ | 7 |
In idipsum adversum me susurrabant omnes inimici mei; adversum me cogitabant mala mihi.
| דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃ | 8 |
Verbum iniquum constituerunt adversum me: Numquid qui dormit non adjiciet ut resurgat?
| גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ | 9 |
Etenim homo pacis meæ in quo speravi, qui edebat panes meos, magnificavit super me supplantationem.
| ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃ | 10 |
Tu autem, Domine, miserere mei, et resuscita me; et retribuam eis.
| בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃ | 11 |
In hoc cognovi quoniam voluisti me, quoniam non gaudebit inimicus meus super me.
| ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃ | 12 |
Me autem propter innocentiam suscepisti; et confirmasti me in conspectu tuo in æternum.
| ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃ | 13 |
Benedictus Dominus Deus Israël a sæculo et usque in sæculum. Fiat, fiat.
