תהילים 41
| למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃ | 1 |
Au maître-chantre. — Psaume de David. Heureux celui qui sait avoir souci du misérable: L'Éternel le délivrera au jour du malheur.
| יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃ | 2 |
L'Éternel le gardera et lui conservera la vie; Il le rendra heureux sur la terre; Il ne le livrera pas à la merci de ses ennemis.
| יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃ | 3 |
L'Éternel le soutiendra sur son lit de douleur. L'Éternel viendra l'assister, quand il sera malade.
| אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃ | 4 |
J'ai dit: «Éternel, aie pitié de moi! Guéris mon âme, car j'ai péché contre toi!»
| אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃ | 5 |
Mes ennemis tiennent sur moi des propos malveillants! «Quand mourra-t-il? Quand périra son nom?»
| ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃ | 6 |
Si l'un d'eux vient me voir, il tient un langage faux. Il amasse dans son coeur un monceau de calomnies; Et, aussitôt, sorti, il s'empresse de les divulguer.
| יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃ | 7 |
Tous ceux qui me haïssent chuchotent entre eux contre moi; Ils ne songent qu'à me nuire.
| דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃ | 8 |
«Quelque crime pèse sur lui, disent-ils; Le voilà couché, il ne se relèvera plus!»
| גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ | 9 |
Mon ami même. Celui qui avait ma confiance et mangeait mon pain, A levé le talon contre moi.
| ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃ | 10 |
Mais toi, ô Éternel, aie pitié de moi, et relève-moi. Et je traiterai mes adversaires comme ils le méritent!
| בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃ | 11 |
Si mon ennemi ne triomphe pas de moi, Je reconnaîtrai à ce signe que je te suis agréable.
| ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃ | 12 |
Oui, tu me soutiendras, à cause de mon intégrité; Tu me feras subsister en ta présence pour toujours.
| ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃ | 13 |
BÉNI SOIT l'Éternel, le Dieu d'Israël, D'ÉTERNITÉ en éternité! Amen! Amen!
