תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

Au maître chantre. Cantique de David. Heureux celui qui s'intéresse au pauvre! Au jour du malheur l'Éternel le délivre;

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

l'Éternel le garde et le conserve, et il jouira du bonheur sur la terre. Tu ne le livreras pas au caprice de ses ennemis.

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

L'Éternel le soutiendra sur le lit des souffrances; et toujours Tu fais prendre une tournure heureuse au mal qui l'étend sur sa couche.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

Je dis: Éternel! prends pitié de moi! guéris-moi! car j'ai péché contre toi.

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Mes ennemis tiennent sur moi de méchants propos: « Quand mourra-t-il, et périra son nom? »

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

L'un d'eux vient-il me voir, son langage est faux; son cœur se fait provision de malice; il s'en va, et il parle au dehors.

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

Entre eux contre moi mes ennemis chuchotent; contre moi ils complotent ma perte.

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

« Quelque crime le met à la gêne; [disent-ils] le voilà gisant, il ne se relèvera pas. »

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

Mon ami même, qui a ma confiance et mange mon pain, lève le talon contre moi.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

Mais toi, Éternel, aie pitié de moi, et me relève, afin que je puisse leur payer leur salaire!

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

Ce qui me prouvera que tu m'aimes, c'est que je n'excite pas la joie de mon ennemi.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

Mais voici, tu me maintiens dans mon intégrité, et tu me placeras sous ton regard à jamais.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Béni soit l'Éternel, Dieu d'Israël, de l'éternité à l'éternité! Ainsi soit-il! ainsi soit-il!