תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

Jusqu'à la Fin, Psaume de David. Heureux celui qui comprend le mendiant et le pauvre; aux jours mauvais Dieu le délivrera.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

Que le Seigneur le garde et le fasse vivre; qu'il lui donne la félicité sur la terre; qu'il ne le livre pas aux mains de ses ennemis.

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

Que le Seigneur lui porte secours sur le lit de sa douleur, tu as remué toute sa couche en son infirmité.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

Pour moi, j'ai dit: Seigneur, aie pitié de moi, guéris mon âme; car j'ai péché contre toi.

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Mes ennemis ont mal parlé contre moi: Quand mourra-t-il? quand périra son nom?

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

Si l'un d'eux entrait pour me voir, son cœur parlait faussement; il amassait en lui-même son iniquité; il sortait, et il parlait avec d'autres.

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

Tous mes ennemis chuchotaient contre moi; ils tramaient ma perte.

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

Ils ont formé un dessein inique contre moi; mais celui qui est couché ne pourra-t-il ressusciter?

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

Car l'homme de ma paix, en qui j'avais espéré, celui qui mangeait mon pain, a levé fièrement son talon sur moi.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

Mais toi, Seigneur, aie pitié de moi et ressuscite-moi, et je leur rendrai ce qu'ils méritent.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

En cela j'ai connu que tu m'as aimé; car mon ennemi ne se réjouira point de moi.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

Tu m'as protégé à cause de mon innocence; et tu m'as établi devant toi pour toujours.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Béni soit le Seigneur, Dieu d'Israël, dans tous les siècles des siècles! Ainsi soit-il, ainsi soit-il!