תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

For the Leader. A Psalm of David. Happy is he that considereth the poor; the LORD will deliver him in the day of evil.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

The LORD preserve him, and keep him alive, let him be called happy in the land; and deliver not Thou him unto the greed of his enemies.

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

The LORD support him upon the bed of illness; mayest Thou turn all his lying down in his sickness.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

As for me, I said: 'O LORD, be gracious unto me; heal my soul; for I have sinned against Thee.'

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Mine enemies speak evil of me: 'When shall he die, and his name perish?'

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

And if one come to see me, he speaketh falsehood; his heart gathereth iniquity to itself; when he goeth abroad, he speaketh of it.

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

All that hate me whisper together against me, against me do they devise my hurt:

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

'An evil thing cleaveth fast unto him; and now that he lieth, he shall rise up no more.'

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

Yea, mine own familiar friend, in whom I trusted, who did eat of my bread, hath lifted up his heel against me.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

But Thou, O LORD, be gracious unto me, and raise me up, that I may requite them.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

By this I know that Thou delightest in me, that mine enemy doth not triumph over me.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

And as for me, Thou upholdest me because of mine integrity, and settest me before Thy face for ever.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Blessed be the LORD, the God of Israel, from everlasting and to everlasting. Amen, and Amen.