תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

For the end, a Psalm of David. Blessed [is the man] who thinks, on the poor and needy: the Lord shall deliver him in an evil day.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

May the Lord preserve him and keep him alive, and bless him on the earth, and not deliver him into the hands of his enemy.

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

May the Lord help him upon the bed of his pain; you have made all his bed in his sickness.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

I said, O Lord, have mercy upon me; heal my soul; for I have sinned against you.

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Mine enemies have spoken evil against me, [saying], When shall he die, and his name perish?

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

And if he came to see [me], his heart spoke vainly; he gathered iniquity to himself; he went forth and spoke in like manner.

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

All my enemies whispered against me; against me they devised my hurt.

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

They denounced a wicked word against me, [saying], Now that he lies, shall he not rise up again?

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

For even the man of my peace, in whom I trusted, who ate my bread, lifted up [his] heel against me.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

But you, O Lord, have compassion upon me, and raise me up, and I shall requite them.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

By this I know that you have delighted in me, because mine enemy shall not rejoice over me.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

But you did help me because of [mine] innocence, and have established me before you for ever.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Blessed [be] the Lord God of Israel from everlasting, and to everlasting. So be it, so be it.