תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

Til Sangmesteren. En Salme af David.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

Salig den Mand, der tager sig af de svage, ham frelser HERREN paa Ulykkens Dag;

3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

HERREN vogter ham, holder ham i Live, det gaar ham vel i Landet, han giver ham ikke i Fjendevold.

4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

Paa Sottesengen staar HERREN ham bi, hans Smertensleje gør du ham let.

5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Saa siger jeg da: Vær mig naadig, HERRE, helbred min Sjæl, jeg har syndet mod dig!

6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

Mine Fjender ønsker mig ondt: »Hvornaar mon han dør og hans Navn udslettes?«

7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

Kommer en i Besøg, saa fører han hyklerisk Tale, hans Hjerte samler paa ondt, og saa gaar han bort og taler derom.

8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

Mine Avindsmænd hvisker sammen imod mig, alle regner de med, at det gaar mig ilde:

9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

»En dødelig Sot har grebet ham; han ligger der — kommer aldrig op!«

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

Endog min Ven, som jeg stolede paa, som spiste mit Brød, har løftet Hælen imod mig.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

Men du, o HERRE, vær mig naadig og rejs mig, saa jeg kan øve Gengæld imod dem.

12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

Deraf kan jeg kende, at du har mig kær, at min Fjende ikke skal juble over mig.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃

Du holder mig oppe i Kraft af min Uskyld, lader mig staa for dit Aasyn til evig Tid. Lovet være HERREN, Israels Gud, fra Evighed og til Evighed, Amen, Amen!