תהילים 40

1 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

Ein Psalm Davids, vorzusingen. Ich harrete des HERRN; und er neigete sich zu mir und hörete mein Schreien

2 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃

und zog mich aus der grausamen Grube und aus dem Schlamm und stellete meine Füße auf einen Fels, daß ich gewiß treten kann;

3 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

und hat mir ein neu Lied in meinen Mund gegeben, zu loben unsern Gott. Das werden viele sehen und den HERRN fürchten und auf ihn hoffen.

4 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃

Wohl dem, der seine Hoffnung setzt auf den HERRN und sich nicht wendet zu den Hoffärtigen, und die mit Lügen umgehen.

5 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃

HERR, mein Gott, groß sind deine Wunder und deine Gedanken, die du an uns beweisest. Dir ist nichts gleich. Ich will sie verkündigen und davon sagen, wiewohl sie nicht zu zählen sind.

6 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃

Opfer und Speisopfer gefallen dir nicht; aber die Ohren hast du mir aufgetan. Du willst weder Brandopfer noch Sündopfer.

7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃

Da sprach ich: Siehe, ich komme; im Buch ist von mir geschrieben.

8 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃

Deinen Willen, mein Gott, tu ich gerne und dein Gesetz hab ich in meinem Herzen.

9 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃

Ich will predigen die Gerechtigkeit in der großen Gemeine; siehe, ich will mir meinen Mund nicht stopfen lassen, HERR, das weißest du.

10 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃

Deine Gerechtigkeit verberge ich nicht in meinem Herzen; von deiner Wahrheit und von deinem Heil rede ich; ich verhehle deine Güte und Treue nicht vor der großen Gemeine.

11 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃

Du aber, HERR, wollest deine Barmherzigkeit von mir nicht wenden; laß deine Güte und Treue allewege mich behüten!

12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃

Denn es hat mich umgeben Leiden ohne Zahl; es haben mich meine Sünden ergriffen, daß ich nicht sehen kann; ihrer ist mehr denn Haare auf meinem Haupt, und mein Herz hat mich verlassen.

13 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃

Laß dir's gefallen, HERR, daß du mich errettest; eile, HERR, mir zu helfen!

14 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃

Schämen müssen sich und zuschanden werden, die mir nach meiner Seele stehen, daß sie die umbringen; zurück müssen sie fallen und zuschanden werden, die mir Übels gönnen.

15 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃

Sie müssen in ihrer Schande erschrecken, die über mich schreien: Da, da!

16 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃

Es müssen sich freuen und fröhlich sein alle, die nach dir fragen; und die dein Heil lieben, müssen sagen allewege: Der HERR sei hochgelobt!

17 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃