תהילים 40

1 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

For victorie, the song of Dauid. Y abidynge abood the Lord; and he yaf tent to me.

2 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃

And he herde my preieris; and he ledde out me fro the lake of wretchidnesse, and fro the filthe of draft. And he ordeynede my feet on a stoon; and he dresside my goyngis.

3 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

And he sente in to my mouth a newe song; a song to oure God. Many men schulen se, and schulen drede; and schulen haue hope in the Lord.

4 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃

Blessid is the man, of whom the name of the Lord is his hope; and he bihelde not in to vanitees, and in to false woodnesses.

5 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃

Mi Lord God, thou hast maad thi merueils manye; and in thi thouytis noon is, that is lijk thee. I teld, and Y spak; and thei ben multiplied aboue noumbre.

6 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃

Thou noldist sacrifice and offryng; but thou madist perfitli eeris to me. Thou axidist not brent sacrifice, and sacrifice for synne;

7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃

thanne Y seide, Lo! Y come. In the heed of the book it is writun of me,

8 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃

that Y schulde do thi wille; my God, Y wolde; and thi lawe in the myddis of myn herte.

9 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃

I telde thi riytfulnesse in a greet chirche; lo! Y schal not refreine my lippis, Lord, thou wistist.

10 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃

I hidde not thi riytfulnesse in myn herte; Y seide thi treuthe and thin helthe. I hidde not thi mercy and thi treuthe; fro a myche counsel.

11 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃

But thou, Lord, make not fer thi merciful doyngis fro me; thi mercy and treuthe euere token me vp.

12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃

For whi yuels, of whiche is no noumbre, cumpassiden me; my wickidnessis token me, and y myyte not, that Y schulde se. Tho ben multiplied aboue the heeris of myn heed; and myn herte forsook me.

13 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃

Lord, plese it to thee, that thou delyuere me; Lord, biholde thou to helpe me.

14 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃

Be thei schent, and aschamed togidere; that seken my lijf, to take awei it. Be thei turned abac, and be thei schamed; that wolen yuels to me.

15 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃

Bere thei her confusioun anoon; that seien to me, Wel! wel! `that is, in scorn.

16 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃

Alle men that seken thee, be fulli ioyful, and be glad on thee; and seie thei, that louen thin helthe, The Lord be magnyfied euere.

17 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃

Forsothe Y am a beggere and pore; the Lord is bisi of me. Thou arte myn helpere and my defendere; my God, tarie thou not.