תהילים 40

1 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

I waited patiently for the LORD; and he inclined to me, and heard my cry.

2 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃

He brought me up also out of an horrible pit, out of the miry clay, and set my feet on a rock, and established my goings.

3 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

And he has put a new song in my mouth, even praise to our God: many shall see it, and fear, and shall trust in the LORD.

4 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃

Blessed is that man that makes the LORD his trust, and respects not the proud, nor such as turn aside to lies.

5 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃

Many, O LORD my God, are your wonderful works which you have done, and your thoughts which are to us-ward: they cannot be reckoned up in order to you: if I would declare and speak of them, they are more than can be numbered.

6 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃

Sacrifice and offering you did not desire; my ears have you opened: burnt offering and sin offering have you not required.

7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃

Then said I, See, I come: in the volume of the book it is written of me,

8 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃

I delight to do your will, O my God: yes, your law is within my heart.

9 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃

I have preached righteousness in the great congregation: see, I have not refrained my lips, O LORD, you know.

10 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃

I have not hid your righteousness within my heart; I have declared your faithfulness and your salvation: I have not concealed your loving kindness and your truth from the great congregation.

11 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃

Withhold not you your tender mercies from me, O LORD: let your loving kindness and your truth continually preserve me.

12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃

For innumerable evils have compassed me about: my iniquities have taken hold on me, so that I am not able to look up; they are more than the hairs of my head: therefore my heart fails me.

13 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃

Be pleased, O LORD, to deliver me: O LORD, make haste to help me.

14 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃

Let them be ashamed and confounded together that seek after my soul to destroy it; let them be driven backward and put to shame that wish me evil.

15 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃

Let them be desolate for a reward of their shame that say to me, Aha, aha.

16 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃

Let all those that seek you rejoice and be glad in you: let such as love your salvation say continually, The LORD be magnified.

17 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃

But I am poor and needy; yet the Lord thinks on me: you are my help and my deliverer; make no tarrying, O my God.