תהילים 40

1 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

For the end, a Psalm of David. I waited patiently for the Lord; and he attended to me, and hearkened to my supplication.

2 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃

And he brought me up out of a pit of misery, and from miry clay: and he set my feet on a rock, and ordered my goings aright.

3 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

And he put a new song into my mouth, [even] a hymn to our God: many shall see [it], and fear, and shall hope in the Lord.

4 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃

Blessed [is] the man whose hope is in the name of the Lord, and [who] has not regarded vanities and false frenzies.

5 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃

O Lord my God, thou hast multiplied thy wonderful works, and in thy thoughts there is none who shall be likened to thee: I declared and spoke [of them]: they exceeded number.

6 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃

Sacrifice and offering thou wouldest not; but a body hast thou prepared me: whole-burnt-offering and [sacrifice] for sin thou didst not require.

7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃

Then I said, Behold, I come: in the volume of the book it is written concerning me,

8 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃

I desired to do thy will, O my God, and thy law in the midst of mine heart.

9 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃

I have preached righteousness in the great congregation; lo! I will not refrain my lips; O Lord, thou knowest my righteousness.

10 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃

I have not hid thy truth within my heart, and I have declared thy salvation; I have not hid thy mercy and thy truth from the great congregation.

11 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃

But thou, Lord, remove not thy compassion far from me; thy mercy and thy truth have helped me continually.

12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃

For innumerable evils have encompassed me; my transgressions have taken hold of me, and I could not see; they are multiplied more than the hairs of my head; and my heart has failed me.

13 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃

Be pleased, O Lord, to deliver me; O Lord, draw nigh to help me.

14 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃

Let those that seek my soul, to destroy it, be ashamed and confounded together; let those that wish me evil be turned backward and put to shame.

15 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃

Let those that say to me, Aha, aha, quickly receive shame for their reward.

16 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃

Let all those that seek thee, O Lord, exult and rejoice in thee; and let them that love thy salvation say continually, The Lord be magnified.

17 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃

But I am poor and needy; the Lord will take care of me; thou art my helper, and my defender, O my God, delay not.