< תהילים 39 >

למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ 1
Dem Musikmeister Jeduthun; ein Psalm von David. Ich dachte: »Achten will ich auf meine Wege,
נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ 2
So ward ich denn stumm, ganz stumm, mit Gewalt schweigsam; doch es wühlte mein Schmerz noch wilder.
חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ 3
Das Herz ward mir heiß in der Brust, ob meinem Grübeln brannte ein Feuer in mir; da ließ ich meiner Zunge freien Lauf:
הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ 4
»HERR, laß mein Ende mich wissen und welches das Maß meiner Tage ist! Laß mich erkennen, wie vergänglich ich bin!
הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ 5
Ach, spannenlang hast du mir die Tage gemacht, und meines Lebens Dauer ist wie nichts vor dir: ja, nur als ein Hauch steht jeglicher Mensch da!« (SELA)
אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ 6
Fürwahr nur als Schattenbild wandelt der Mensch einher, nur um ein Nichts wird so viel Lärm gemacht; man häuft auf und weiß nicht, wer es einheimst.
ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ 7
Und nun, o Allherr, wes soll ich harren? Meine Hoffnung geht auf dich (allein).
מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ 8
Errette mich von allen meinen Sünden, zum Spott der Toren laß mich nicht werden!
נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ 9
Ich schweige, tu meinen Mund nicht auf, denn du hast’s so gefügt.
הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ 10
Nimm deine Plage weg von mir: unter dem Druck deiner Hand erlieg’ ich.
בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ 11
Züchtigst du einen Menschen mit Strafen um der Sünde willen, so läßt du seine Schönheit vergehn wie die Motte: ach, nur ein Hauch ist jeglicher Mensch! (SELA)
שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ 12
Höre, o HERR, mein Gebet und vernimm mein Schreien, bleib’ nicht stumm bei meinen Tränen! Denn ein Gast (nur) bin ich bei dir, ein Beisaß wie all meine Väter.
השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ 13
Blick weg von mir, daß mein Antlitz sich wieder erheitert, bevor ich dahinfahre und nicht mehr bin!

< תהילים 39 >