תהילים 39

1 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃

Pour la fin, à Idithun lui-même, cantique de David. J’ai dit: Je garderai mes voies, afin que je ne pèche point par ma langue.

2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃

Je me suis tu, et je me suis humilié, et j’ai passé sous silence des bonnes choses; et ma douleur a été renouvelée.

3 חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃

Mon cœur s’est échauffé au dedans de moi: et dans ma méditation un feu s’est embrasé.

4 הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃

J’ai dit par ma langue: Seigneur, faites-moi connaître ma fin,

5 הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃

Voilà que vous avez fait mes jours mesurables: mon être est comme rien devant vous.

6 אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃

En vérité, comme une ombre passe un homme; et c’est bien en vain qu’il se trouble.

7 ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃

Et maintenant quelle est mon attente? N’est-ce pas le Seigneur? Oui, mon Dieu, tout mon bien est en vous.

8 מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃

Arrachez-moi à toutes mes iniquités: vous m’avez rendu un objet d’opprobre pour l’insensé.

9 נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃

Je suis resté muet, et je n’ai pas ouvert ma bouche: parce que c’est vous qui l’avez fait.

10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃

Détournez de moi vos coups.

11 בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

Par la force de votre main, moi j’ai défailli au milieu de vos réprimandes: à cause de son iniquité, vous avez puni un homme.

12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

Exaucez ma prière, Seigneur, et ma supplication: prêtez l’oreille à mes larmes.

13 השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃

Donnez-moi quelque relâche, afin que je reprenne des forces, avant que je m’en aille et que je ne sois plus.