תהילים 39
| למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ | 1 |
Au maître de chant, à Idithun. Chant de David. Je disais: « Je veillerai sur mes voies, de peur de pécher par la langue; je mettrai un frein à ma bouche, tant que le méchant sera devant moi. »
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ | 2 |
Et je suis resté muet, dans le silence; je me suis tu, quoique privé de tout bien. Mais ma douleur s’est irritée,
| חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ | 3 |
mon cœur s’est embrasé au-dedans de moi; dans mes réflexions un feu s’est allumé, et la parole est venue sur ma langue.
| הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ | 4 |
Fais-moi connaître, Yahweh, quel est le terme de ma vie; quelle est la mesure de mes jours; que je sache combien je suis périssable.
| הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ | 5 |
Tu as donné à mes jours la largeur de la main, et ma vie est comme un rien devant toi. Oui, tout homme vivant n’est qu’un souffle. — Séla.
| אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ | 6 |
Oui, l’homme passe comme une ombre; oui, c’est en vain qu’il s’agite; il amasse, et il ignore qui recueillera.
| ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ | 7 |
Maintenant, que puis-je attendre, Seigneur? Mon espérance est en toi.
| מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ | 8 |
Délivre-moi de toutes mes transgressions; ne me rends pas l’opprobre de l’insensé.
| נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ | 9 |
Je me tais, je n’ouvre plus la bouche, car c’est toi qui agis.
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ | 10 |
Détourne de moi tes coups; sous la rigueur de ta main, je succombe!
| בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ | 11 |
Quand tu châties l’homme, en le punissant de son iniquité, tu détruis, comme fait la teigne, ce qu’il a de plus cher. Oui, tout homme n’est qu’un souffle. — Séla.
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ | 12 |
Écoute ma prière, Yahweh, prête l’oreille à mes cris, ne sois pas insensible à mes larmes! Car je suis un étranger chez toi, un voyageur, comme tous mes pères.
| השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ | 13 |
Détourne de moi le regard et laisse-moi respirer, avant que je m’en aille et que je ne sois plus!
