תהילים 39
| למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ | 1 |
To the chief Musician, [even] to Jeduthun, A Psalm of David. I said, I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue: I will keep my mouth with a bridle, while the wicked is before me.
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ | 2 |
I was dumb with silence, I held my peace, [even] from good; and my sorrow was stirred.
| חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ | 3 |
My heart was hot within me, while I was musing the fire burned: [then] I spoke with my tongue.
| הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ | 4 |
LORD, make me to know my end, and the measure of my days, what it [is]; [that] I may know how frail I [am].
| הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ | 5 |
Behold, thou hast made my days [as] a hand-breadth; and my age [is] as nothing before thee: verily every man at his best state [is] altogether vanity. (Selah)
| אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ | 6 |
Surely every man walketh in a vain show: surely they are disquieted in vain: he heapeth up [riches], and knoweth not who shall gather them.
| ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ | 7 |
And now, LORD, what wait I for? my hope [is] in thee.
| מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ | 8 |
Deliver me from all my transgressions: make me not the reproach of the foolish.
| נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ | 9 |
I was dumb, I opened not my mouth; because thou didst [it].
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ | 10 |
Remove thy stroke away from me; I am consumed by the blow of thy hand.
| בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ | 11 |
When thou with rebukes dost correct man for iniquity, thou makest his beauty to consume away like a moth: surely every man [is] vanity. (Selah)
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ | 12 |
Hear my prayer, O LORD, and give ear to my cry; hold not thy peace at my tears: for I [am] a stranger with thee, [and] a sojourner, as all my fathers [were].
| השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ | 13 |
O spare me, that I may recover strength, before I go hence, and be no more.
