< תהילים 39 >
למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ | 1 |
For the Chief Musician, for Jeduthun. A Psalm of David. I said, I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue: I will keep my mouth with a bridle, while the wicked is before me.
נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ | 2 |
I was dumb with silence, I held my peace, even from good; and my sorrow was stirred.
חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ | 3 |
My heart was hot within me; while I was musing the fire kindled: [then] spake I with my tongue:
הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ | 4 |
LORD, make me to know mine end, and the measure of my days, what it is; let me know how frail I am.
הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ | 5 |
Behold, thou hast made my days [as] handbreadths; and mine age is as nothing before thee: surely every man at his best estate is altogether vanity. (Selah)
אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ | 6 |
Surely every man walketh in a vain shew: surely they are disquieted in vain: he heapeth up [riches], and knoweth not who shall gather them.
ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ | 7 |
And now, Lord, what wait I for? my hope is in thee.
מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ | 8 |
Deliver me from all my transgressions: make me not the reproach of the foolish.
נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ | 9 |
I was dumb, I opened not my mouth; because thou didst it.
הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ | 10 |
Remove thy stroke away from me: I am consumed by the blow of thine hand.
בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ | 11 |
When thou with rebukes dost correct man for iniquity, thou makest his beauty to consume away like a moth: surely every man is vanity. (Selah)
שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ | 12 |
Hear my prayer, O LORD, and give ear unto my cry; hold not thy peace at my tears: for I am a stranger with thee, a sojourner, as all my fathers were.
השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ | 13 |
O spare me, that I may recover strength, before I go hence, and be no more.