תהילים 38
| מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ | 1 |
Psalmus David, in rememorationem de sabbato. [Domine, ne in furore tuo arguas me, neque in ira tua corripias me:
| כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ | 2 |
quoniam sagittæ tuæ infixæ sunt mihi, et confirmasti super me manum tuam.
| אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ | 3 |
Non est sanitas in carne mea, a facie iræ tuæ; non est pax ossibus meis, a facie peccatorum meorum:
| כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ | 4 |
quoniam iniquitates meæ supergressæ sunt caput meum, et sicut onus grave gravatæ sunt super me.
| הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ | 5 |
Putruerunt et corruptæ sunt cicatrices meæ, a facie insipientiæ meæ.
| נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ | 6 |
Miser factus sum et curvatus sum usque in finem; tota die contristatus ingrediebar.
| כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ | 7 |
Quoniam lumbi mei impleti sunt illusionibus, et non est sanitas in carne mea.
| נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ | 8 |
Afflictus sum, et humiliatus sum nimis; rugiebam a gemitu cordis mei.
| אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ | 9 |
Domine, ante te omne desiderium meum, et gemitus meus a te non est absconditus.
| לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ | 10 |
Cor meum conturbatum est; dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum, et ipsum non est mecum.
| אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ | 11 |
Amici mei et proximi mei adversum me appropinquaverunt, et steterunt; et qui juxta me erant, de longe steterunt: et vim faciebant qui quærebant animam meam.
| וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ | 12 |
Et qui inquirebant mala mihi, locuti sunt vanitates, et dolos tota die meditabantur.
| ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ | 13 |
Ego autem, tamquam surdus, non audiebam; et sicut mutus non aperiens os suum.
| ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ | 14 |
Et factus sum sicut homo non audiens, et non habens in ore suo redargutiones.
| כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ | 15 |
Quoniam in te, Domine, speravi; tu exaudies me, Domine Deus meus.
| כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ | 16 |
Quia dixi: Nequando supergaudeant mihi inimici mei; et dum commoventur pedes mei, super me magna locuti sunt.
| כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ | 17 |
Quoniam ego in flagella paratus sum, et dolor meus in conspectu meo semper.
| כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ | 18 |
Quoniam iniquitatem meam annuntiabo, et cogitabo pro peccato meo.
| ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ | 19 |
Inimici autem mei vivunt, et confirmati sunt super me: et multiplicati sunt qui oderunt me inique.
| ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ | 20 |
Qui retribuunt mala pro bonis detrahebant mihi, quoniam sequebar bonitatem.
| אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ | 21 |
Ne derelinquas me, Domine Deus meus; ne discesseris a me.
| חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ | 22 |
Intende in adjutorium meum, Domine Deus salutis meæ.]
