תהילים 38

1 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃

Ein Psalm Davids zum Gedächtnis. HERR, strafe mich nicht in deinem Zorn und züchtige mich nicht in deinem Grimm!

2 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃

Denn deine Pfeile stecken in mir, und deine Hand drücket mich.

3 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃

Es ist nichts Gesundes an meinem Leibe vor deinem Dräuen, und ist kein Friede in meinen Gebeinen vor meiner Sünde.

4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃

Denn meine Sünden gehen über mein Haupt, wie eine schwere Last sind sie mir zu schwer worden.

5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃

Meine Wunden stinken und eitern vor meiner Torheit.

6 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃

Ich gehe krumm und sehr gebückt; den ganzen Tag gehe ich traurig.

7 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃

Denn meine Lenden verdorren ganz, und ist nichts Gesundes an meinem Leibe.

8 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃

Es ist mit mir gar anders und bin sehr zerstoßen. Ich heule vor Unruhe meines Herzens.

9 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃

HERR, vor dir ist alle meine Begierde und mein Seufzen ist dir nicht verborgen.

10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃

Mein Herz bebet, meine Kraft hat mich verlassen, und das Licht meiner Augen ist nicht bei mir.

11 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃

Meine Lieben und Freunde stehen gegen mich und scheuen meine Plage, und meine Nächsten treten ferne.

12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃

Und die mir nach der Seele stehen, stellen mir; und die mir übel wollen, reden, wie sie Schaden tun wollen, und gehen mit eitel Listen um.

13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃

Ich aber muß sein wie ein Tauber und nicht hören, und wie ein Stummer, der seinen Mund nicht auftut.

14 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃

Und muß sein wie einer, der nicht höret und der keine Widerrede in seinem Munde hat.

15 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃

Aber ich harre, HERR, auf dich; du, HERR, mein Gott, wirst erhören.

16 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃

Denn ich denke, daß sie ja sich nicht über mich freuen. Wenn mein Fuß wankete; würden sie sich hoch rühmen wider mich.

17 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃

Denn ich bin zu Leiden gemacht, und mein Schmerz ist immer vor mir.

18 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃

Denn ich zeige meine Missetat an und sorge für meine Sünde.

19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃

Aber meine Feinde leben und sind mächtig; die mich unbillig hassen, sind groß.

20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃

Und die mir Arges tun um Gutes, setzen sich wider mich, darum daß ich ob dem Guten halte.

21 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃

Verlaß mich nicht, HERR, mein Gott; sei nicht ferne von mir!

22 חושה לעזרתי אדני תשועתי׃