תהילים 38

1 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃

Psaume de David, pour réduire en mémoire. Eternel, ne me reprends point en ta colère, et ne me châtie point en ta fureur.

2 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃

Car tes flèches sont entrées en moi, et ta main s'est appesantie sur moi.

3 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃

Il n'y a rien d'entier en ma chair, à cause de ton indignation; ni de repos dans mes os, à cause de mon péché.

4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃

Car mes iniquités ont surmonté ma tête, elles se sont appesanties comme un pesant fardeau, au-delà de mes forces.

5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃

Mes plaies sont pourries [et] coulent, à cause de ma folie.

6 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃

Je suis courbé et penché outre mesure; je marche en deuil tout le jour.

7 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃

Car mes aines sont remplies d'inflammation, et dans ma chair il [n'y a] rien d'entier.

8 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃

Je suis affaibli et tout brisé, je rugis du grand frémissement de mon cœur.

9 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃

Seigneur, tout mon désir est devant toi, et mon gémissement ne t'est point caché.

10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃

Mon cœur est agité çà et là, ma force m'a abandonné, et la clarté aussi de mes yeux: même ils ne sont plus avec moi.

11 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃

Ceux qui m'aiment, et même mes intimes amis, se tiennent loin de ma plaie, et mes proches se tiennent loin de [moi].

12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃

Et ceux qui cherchent ma vie, m'ont tendu des filets, et ceux qui cherchent ma perte, parlent de calamités, et songent des tromperies tout le jour.

13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃

Mais moi je n'entends non plus qu'un sourd, et je suis comme un muet qui n'ouvre point sa bouche.

14 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃

Je suis, dis-je, comme un homme qui n'entend point, et qui n'a point de réplique en sa bouche.

15 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃

Puisque je me suis attendu à toi, ô Eternel, tu me répondras, Seigneur mon Dieu!

16 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃

Car j'ai dit: [Il faut prendre garde] qu'ils ne triomphent de moi: quand mon pied glisse, ils s'élèvent contre moi.

17 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃

Quand je suis prêt à clocher; et que ma douleur est continuellement devant moi;

18 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃

Quand je déclare mon iniquité [et] que je suis en peine pour mon péché.

19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃

Cependant mes ennemis, qui sont vivants, se renforcent, et ceux qui me haïssent à tort se multiplient.

20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃

Et ceux qui me rendent le mal pour le bien, me sont contraires, parce que je recherche le bien.

21 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃

Eternel, ne m'abandonne point; mon Dieu! ne t'éloigne point de moi.

22 חושה לעזרתי אדני תשועתי׃

Hâte-toi de venir à mon secours, Seigneur, qui es ma délivrance.